צוואה הדדית

מהם הכללים לעריכת צוואה הדדית?

צוואה הדדית מנוסחת ונערכת על ידי בני הזוג. לפי החוק, בני הזוג לא חייבים להיות נשואים וניתן לערוך צוואה הדדית גם בין ידועים בציבור.
החוק בישראל מכיר בשני סוגים של צוואות הדדיות: ניתן לכתוב את הצוואה על גבי מסמך אחד ואז היא תהייה הדדית ומשותפת, או לערוך אותה על גבי מסמכים נפרדים, זאת כל עוד שני המסמכים מתבססים אחד על השני באופן חד משמעי.

משמעויות של עריכת צוואה הדדית
המשמעות העיקרית של עריכת צוואה הדדית קשורה להגבלת יכולתו של צד אחד לשנות את הצוואה בלי ליידע את הצד השני. החוק מבחין בין מצבים בהם אחד הצדדים מעוניין לשנות את הצוואה ומבצע את השינוי בעוד הצד השני בין החיים, ובין מצבים בהם בן הזוג מבצע את השינוי לאחר פטירתו של בן זוגו.

הודעה על ביטול או נסיגה – במידה שאחד מבני הזוג מעוניין לבטל את הצוואה ההדדית או לסגת ממנה, יהיה עליו להודיע על כך לצד השני בכתב. לאחר שהצד השני יקבל את ההודעה, לא תהיה הצוואה בתוקף.

ביטול או נסיגה מהצוואה לאחר שאחד מבני הזוג נפטר – במידה שבן הזוג שנותר בחיים כבר אינו מעוניין לפעול לפי הצוואה ההדדית ומעוניין לבטלה, הוא יוכל לסגת ממנה כל עוד היא לא מומשה. יחד עם זאת, הנסיגה תגרום לנישולו מצוואת בן הזוג שנפטר.

במידה שהצוואה מומשה ובן הזוג שנותר בחיים מעוניין לבטלה, יהיה עליו להחזיר לעיזבון את החלק שהועבר אליו. אם לא ניתן לעשות זאת, יידרש בן הזוג שנותר בחיים להשיב לעיזבון סכום השווה לחלק שהוא קיבל מהעיזבון.

יתרונות וחסרונות של צוואה הדדית

לעריכת צוואה הדדית יש יתרונות וחסרונות. בין היתרונות של עריכת צוואה הדדית יש לציין כי מדובר על החלטה משותפת הנוגעת לגורלם של הנכסים שנצברו על ידי בני הזוג, כך שבני הזוג יכולים להיות רגועים בנוגע לאופן שבו הם יורישו את הנכסים.

ואולם חסרונות הצוואה ההדדית, נוגעות לקושי בשינוי הצוואה לאחר מותו של אחד מבני הזוג, במצב שבו המציאות המשתנה עלולה להעמיד את בן הזוג שנותר בחיים בפני צורך מידי לשינוי הצוואה.